נילי הררי - לא מודע קולקטיבי

לפי הפסיכותרפיסטית נילי הררי, פסיכותרפיה אנליטית היא גישה טיפולית המבוססת על התאוריה של הפסיכולוג השוויצרי קרל יונג (1961 – 1875). יונג היה מתלמידיו הבולטים של פרויד בראשית דרכו, אך לאחר מכן נפרדו דרכיהן, ויונג פיתח גישה מעט שונה לפסיכולוגיה משל פרויד. בעוד פרויד פיתח את הרעיון של תת מודע של כל אדם, יונג התייחס לתת מודע הקולקטיבי, קרי תת מודע המשותף לכל בני האדם. למה הכוונה?

יונג ראה בתודעה האנושית כמורכבת משכבות רבות, וככול שהן עמוקות יותר הן מתייחסות לזמנים היסטוריים קדומים יותר. בעומק התודעה מתקיימת שכבה לא-מודעת בעיקרה, שהיא מעבר לטבעו האישי של האדם. זהו אחד מהשינויים והתוספות שיונג הוסיף למודל הפרוידיאני של הנפש, אשר עוסק בעיקר בלא-מודע אישי, הצובר קונפליקטים מודחקים במהלך הילדות האישית של הפרט. יונג כולל שכבה נוספת, הכוללת מרכיבים אותם ירש האדם מן החברה והתרבות אליה נולד ובה הוא חי. ירושה זו מחברת את האדם בקשרים מסועפים למוטיבים משותפים של חוכמה, דימויים וידע קדום שמקורם במשפחת האדם בכללותה. שכבה מורחבת זו מכונה “לא-מודע קולקטיבי”, והיא מכילה את הדפוסים הנפשיים המשותפים לכלל האנושות. דפוסים ארכאיים מסוג זה התפתחו בחברה האנושית מתוך מהלכים אבולוציוניים ארוכים. יונג כינה אותם בשם “ארכיטיפים”. בפסיכולוגיה היונגיאנית, ארכיטיפים הם אלמנטים מפותחים מאוד של הלא-מודע הקולקטיבי. לפי הפסיכותרפיסטית נילי הררי מונה על קצה המזלג מספר ארכיטיפים לפי יונג:

  • פרסונה: זהו המימד בנפשנו שפועל בהתאם לציפיות החברה ומהווה מערך של הסתגלות ומותאמות לעולם החברתי. הפרסונה מייצגת את האדם ומסתירה אותו כאחד (מסתירה את ארכיטיפ הצל).
  • צל: מייצג את החלקים באישיותנו שאינם תואמים לדרישות החברה, ולכן נחווים כנחותים ושליליים. כיוון שהתודעה שלנו נוטה להכחיש את קיומן של איכויות הצל, הן מודחקות אל הלא-מודע, משם הן ממשיכות לפעול. הצל כולל גם חלקים חיוביים שלא קיבלו רשות להתממש בגלל איסורים של התודעה. ביחס לצל יונג כתב את הדברים הבאים: “לא ניתן להגיע למודעות [של אמת] ללא כאב. אנשים יעשו הכל, לא משנה עד כמה אבסורדי, כדי להמנע מלפגוש את נפשם שלהם. האדם לא חווה הארה על-ידי חזיונות של דמויות מוארות, אלא על-ידי הבאת החושך למודעות”.
  • אנימה ואנימוס: שני היסודות הקיימים בגברים ונשים, כאשר האנימה מייצגת את החלק הנשי באישיותו של הגבר, והאנימוס את הצד הגברי באישיותה של האישה.